ברית כרותה לשפתיים

בס"ד

יכול להיות שהעולם נמצא בתהליכי השמדה מתקדמים,

אך רוב האוכלוסייה לא מודעת לכך.

ישנם אנשים ברי מזל,

שנבחרו בפינצטה על ידי בורא עולם,

וקיבלו ממנו את האפשרות,

לחשוף את השקר (לפחות בחלקו).

זכינו להיות בנבחרת הזו.

אבל, יש משהו מוזר מאוד בהתנהלות שלנו,

ואליו כדאי לשים לב.

בגלל שהממסד הפך אותנו ל- "קונספירטורים הזויים",

ומגחיך אותנו ואת הידיעות שאנחנו מנסים להפיץ-

אנחנו כאילו רוצים להוכיח שצדקנו.

לכן,

כשרואים שאיזה משהו מתפתח,

לפי התוכניות שלהם שאותם חשפנו,

מייד קופצים ואומרים משפטים כמו:

"הנה זה מתחיל".

ועם הסלוגן הזה,

מפיצים את הידיעה הזו הלאה.

או כשרואים שמשהו רע קורה בחו"ל,

מפיצים את הידיעה,

עם הכותרת-

"בקרוב אצלנו".

בקרוב אצלנו ???

מה, השתגענו?

סרטון (פייק) של מחנות ריכוז לחולי קורונה בסין,

ואנחנו אומרים - בקרוב אצלנו?

כתבה על חוק חדש באוסטרליה,

שימנע מהציבור לגדל מזון באופן עצמאי,

ואנחנו אומרים - בקרוב בישראל?

סרטון על הצעת חוק בקנדה,

לפגיעה בזכות הראשונים של ההורים,

על האחריות והטיפול בילדיהם,

ואנחנו אומרים - בקרוב אצלנו?

אומנם אנחנו לא מאחלים זאת לעצמנו חלילה,

אבל אנחנו טועים בבחירת המילים.

אדם יכול להביא על עצמו,

את האסון במו פיו.

היהדות מייחסת חשיבות רבה לכוח הדיבור.

חז"ל מסבירים שיש קשר ישיר,

בין המילים היוצאות מפינו,

לבין המערכות בשמיים המייצרות את המציאות,

ובלשונם - "ברית כרותה לשפתיים".

הדברים פועלים לשני הכיוונים,

גם לחיוב וגם לשלילה.

דתן ואבירם בפרשת קורח,

סירבו להזמנתו המפייסת של משה רבנו,

לשוחח עימם ולהשכין שלום,

ואמרו - "לא נעלה".

המדרש מדגיש,

שיכלו להגיד "לא נלך" או "לא נבוא",

אבל הם בחרו להשתמש בפועל "נעלה".

"לא נעלה".

"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה"

(במדבר טז , יב)

"פתחו פיהם לפורענויות,

לומר שהם מתים בירידה ולא בעלייה,

כשם שאמרו, כך מתו.

'וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה'...

הכשילם פיהם לרשעים וברית כרותה לשפתיים,

שמתו וירדו לשאול תחתית לאחר שירדו חיים שאולה."

(במדבר רבה , קורח)

אסור לפתוח פה לשטן.

צריך להיזהר.

על אחת המצבות,

בבית העלמין "סגולה" בפתח תקוה,

מסופר כיצד אותו איש שקבור שם,

קיבל את התואר של "הנקבר הראשון".

לאחר שסיימו את הקצאת חלקות הקרקע,

בטקס המסורתי בבית העלמין,

אמר מישהו-

"מעניין מי יהיה הנקבר הראשון".

אחד הנוכחים השיב בצחוק-

"אני מוכן להיות ראשון".

כעבור עשרה ימים נפטר בפתאומיות האיש,

למרות שהיה בריא,

ואכן הפך לנקבר הראשון של בית העלמין.

(מתוך ויקיפדיה)

נפטר בפתאומיות לא בגלל ש"התחסן",

אלא רק בגלל שגזר במו פיו,

את גזר דינו למיתה.

יש משהו מאוד בסיסי וחשוב,

שאנחנו צריכים להבין ולהפנים.

ארץ ישראל היא לא כמו שאר הארצות בעולם.

העם היהודי הוא לא כמו שאר אוכלוסיית העולם.

אם משהו רע קורה שם,

לא בהכרח זה יקרה גם פה ולנו (ח"ו).

גם אם זה חלק מתוכניות האג'נדות למיניהן,

וגם אם להבדיל זה כתוב בנבואות אחרית הימים.

נבואות פורענות לא חייבות להתגשם.

הכל תלוי במעשים של עם ישראל.

"דברי הפורענות שהנביא אומר

כגון שיאמר פלוני ימות

או שנה פלונית שנת רעב

או מלחמה וכיוצא בדברים אלו

אם לא עמדו דבריו

אין בזה הכחשה לנבואתו

ואין אומרין הנה דבר דיברת ולא בא

שהקדוש ברוך הוא

'ארך אפיים ורב חסד, וניחם על הרעה' (יואל ב , יג ; יונה ד , ב),

ואפשר שעשו תשובה

ונסלח להם כאנשי נינווה".

(רמבם , הלכות יסודי התורה , פ"י)

כשאנחנו רואים את הצרות,

שנופלות על אומות העולם,

לא צריך להתכווץ ולחשוב מתי זה יגיע אלינו (ח"ו).

אלא - הפוך.

להבין שהקב"ה עושה זאת כדי לעורר אותנו,

ולחלץ אותנו מהאדישות הרוחנית,

אליה נפלנו.

זה כל הסיפור.

בשביל זה קורה כל מה שקורה.

כדי שעם ישראל, העם הנבחר,

ישוב אל השם יתברך.

ומי הראשונים שנבחרו ליישם זאת?

אנחנו.

הנבחרת שלו,

שאת עיניה הוא פקח.

מי שזכו לראות את השקר,

כל כך ברור מול העיניים,

הם האנשים שנבחרו,

לראות גם את האמת,

שמתחילה לנצנץ בעולמנו החשוך.

אם נזכה ללמוד מוסר,

מהפורענות שבאה על הגויים-

נינצל בעצמנו מפורענות כזו,

ונכניס את השפע לחיינו.

"הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם

הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר

נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב

אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר

וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ כֹּל אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ"

(צפניה ג , ו-ז)