• אין עוד מלבדו

האם אפשר לחיות בשלום עם מי שבעד "חיסונים"? ואיך זה קשור ליהודה, בנימין, שאול המלך, דוד ובית המקדש?



קשה לנו לראות אנשים מתהלכים עם מסכות על הפנים,

משום שחוששים שיקפוץ עליהם איזה וירוס.


קשה לנו לראות אנשים עומדים בתור "להתחסן".


אפשר להתפוצץ.

איך הם ממשיכים להאמין לזה?


לא תמיד אפשר לדון איתם בזה.


לרוב מדובר באנשים קרובים אלינו,

קרובים מאוד.

ובגלל שהנושא כל כך נפיץ,

אנחנו מעדיפים לשתוק.


גם כשלא מדובר באנשים קרובים,

אלא סתם אנשים שאנחנו נתקלים בהם ברחוב,

לרוב אנחנו מעדיפים לשתוק.

עברנו כבר את שלב הוויכוחים האינסופיים.

עייפנו מזה.


אבל המחלוקת קיימת.

היא נמצאת בכל משפחה, מקום עבודה, מסגרת חברתית וכד'.


לפעמים היא גלויה ושורפת כמו אש,

ולפעמים היא סמויה ונמצאת כמו פיל בחדר.



ישנם מצבים שאנחנו מצליחים לדבר אל ליבו של מישהו,

אבל הם נדירים.


מה עושים?


האם אפשר לפתור את המחלוקת הזו בעם ישראל,

וברמה האישית והפרטנית של כל אחד מאיתנו?


בפרשת השבוע "וַיִּגַּשׁ",

אנחנו עדים לאחד מרגעי השיא של עם ישראל.


יהודה מבטל את עצמו לגמרי,

למען אחיו הצעיר בנימין.


הוא מוכן להקריב את עצמו ולהיות עבד לשליט המצרי (יוסף),

כדי להציל את בנימין.


יהודה ערב שבנימין ישוב לביתו,

כפי שהבטיח לאביו:

"אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ"

(בראשית מג , ט)


הוא פועל בכל כוחו,

לטובת הערבות הזו שהתחייב לה,

ומוכן לעשות הכל.


הוא מסתער באומץ על המלך המצרי,

כאשר בראשו יש שלושה דברים:

לנסות לשכנע אותו בהגיון,

להילחם בו,

להתפלל לבורא עולם שיושיע.


אך מתי מתחולל השינוי?

מתי קורה הנס שיוסף מתגלה לאחיו?


ברגע השבירה.


יהודה מבין שהניסיונות שלו לבטל את הגזירה נכשלים,

ולכן הוא בוחר לשנות את הגישה.


הוא מגלה מנהיגות ומקבל על עצמו את הגזירה.


מציע להתחלף עם בנימין,

ולהיות עבד בעצמו.


יהודה מוותר על מעמדו ועל כל חייו,

רק כדי להציל את אחיו בנימין.


איך זה קשור אלינו?


אנחנו צאצאיו של יהודה,

ולכן נקראים יהודים.


אנחנו ערבים לאחים שלנו - בני ישראל.


ההקרבה שלנו בשלב זה שהגענו אליו,

היא להכיל את המציאות של אחינו,

ולקבל אותם כמו שהם.


גם אם אנחנו חושבים שהם טועים ומסכנים את עצמם,

גם כשלדעתנו הם לא חוקרים מספיק לגלות את האמת,

גם כשלדעתנו הם טומנים את ראשם בחול,

גם כשלדעתנו הם מוכרים את עצמם בזול.


אפשר לעשות השתדלות בהסברה,

אך אם זה לא הולך כרצוננו,

להיכנע ולהבין שזה רצון הבורא.


כמה שזה מכעיס ומקומם,

ולמרות שאנחנו יודעים בוודאות שהאמת איתנו,

צריך להבין שאנחנו לא יכולים לשנות את הסביבה.


אנחנו יכולים לשנות ולתקן רק את עצמנו,

ואז יש סיכוי שגם המציאות תשתנה כלפינו בהתאם.


צריכים להתגבר על הרגשות שלנו,

ולאהוב זה את זה ללא תנאי.


בזכות אהבת חינם יתגלה משיח צדקנו,

ונגיע אל הגאולה האמיתית והשלמה.


יהודה היה ערב לבנימין,

אך כידוע לא היה צורך במימוש הערבות בפועל -

כי יוסף התגלה לאחיו.


שנים רבות לאחר מכן,

תתממש הערבות הזאת,

על ידי צאצאו של יהודה,

שיילחם במסירות נפש באמונה ובביטחון,

מול אחד האויבים החזקים של עם ישראל,

הקליפה הקשה ביותר,

ינצח אותו, יהרוג אותו ויכרות את ראשו.


דוד המלך (שבט יהודה),

ינצח ויהרוג את גלית,

עבור שאול המלך (שבט בנימין),

ויערוב לו ולצאצאיו כל ימי חייו.


בזכות אומץ הלב וההקרבה של יהודה ודוד המלך,

זכו שבט יהודה,

ושבט בנימין,

שבית המקדש ייבנה על שטח נחלתם,

ושבטיהם לא יגלו מארצם, כמו שאר השבטים.


"אמר לו הקב"ה (לדוד),

חייך כשם שנתת את נפשך על שאול,

שהוא משבטו של בנימין,

כשם שעשה יהודה זקנך על בנימין...

כך אני נותן בית המקדש בגבולך,

ובגבול בנימין...

ולא עוד אלא חייך,

שכל השבטים גולים,

ושבט יהודה ובנימין אינם גולים עמהם".

(תנחומא , ויגש)


כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה

כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה

עם ישראל חי.