• אין עוד מלבדו

סדר עולמי עם לב חדש

סחר בבני אדם, פדופיליה, התעללות בילדים, אדרנוכרום,

גרפן אוקסיד, תופעות לוואי קשות, התקפי לב, מיוקרדיטיס,

מוות של ילדים קטנים, מחלות קשות, נכויות,

כימיטריילס, ריסוסים, רעלים,

אאוגניקה, השבחת הגזע, סירוס גברים, עיקור נשים,

היטלר / ביל גייטס / קלאוס שוואב - ימח שמם וזכרם,

ערים חכמות, גטו עירוני, מחנות ריכוז, השמדה המונית,

האיפוס הגדול, דירוג אשראי חברתי, ארנק דיגיטלי, שליטה טוטליטרית,

חיישן ביומטרי, בינה מלאכותית, טרנס הומניזם,

הנדסת תודעה, הנדסת אקלים, הנדסת מזון,

ננוטכנולוגיה, חיסונים, שבבים תת עוריים,

הרעבה, מלחמות, נשק ביולוגי, פצצות אטום...

מי חושב שכל הרשימה הזו ועוד,

מורכבת מדברים טובים ומועילים לאנושות?


שֶׁיָּקוּם.


אף אחד לא קם?


בשנתיים האחרונות,

התקבעה לה תופעה מוזרה,

בין אלו שעיניהם נפקחו,

והם מודעים לכל השקרים וההונאות הגדולות.


יהודים מכל קצווי קשת האמונה,

כותבים ואומרים משפטים כמו:

"בורא עולם ייפרע מהרשעים",

"הקב"ה ינקום את נקמת עם ישראל",

"השם יילחם בכוחות הרשע",

ועוד משפטים מהסוג הזה.





נוצרה ציפייה בקרב רוב האוכלוסייה ה"ערה",

לישועתו של הבורא,

ולכן ממתינים כבר לראות איך הוא יילחם ברשעים,

ויכניע אותם.


האם מישהו עוצר רגע לחשוב-

שאת הכל עושה רק הבורא יתברך?


הרי אין שום כוח בעולם,

שיכול לעשות משהו נגד רצון הבורא.


אין חס ושלום שתי רשויות.


יש בורא אחד יחיד ומיוחד,

שעשה, עושה ויעשה לכל המעשים.


כל המעשים.


גם אם הם זוועתיים ונוראיים בעינינו.


לא נעים לקרוא.


אבל אם אנו מחשיבים את עצמנו לאנשי אמת-

זאת האמת.


אנחנו לא מבינים חשבונות שמיים,

רק יודעים שאין עוד מלבדו.


במאמרו "אין עוד מלבדו",

מביא הרב אשלג זצ"ל,

את דבריו של הבעש"ט הקדוש:

"מי שאומר שיש כח אחר בעולם,

היינו קליפות,

האדם הזה נמצא בבחינת 'ועבדתם אלוהים אחרים'.

שלאו דווקא במחשבה של כפירה הוא עובר עבירה,

אלא אם הוא חושב שיש עוד רשות וכח חוץ מ-ה',

הוא עובר עבירה."


את המאמר הזה פותח הרב אשלג בהסבר,

שבתוך המציאות ישנם דברים,

שמכחישים את מציאות הבורא.


"ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם

שהם מכחישים פמליא של מעלה,

הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך."

(עכ"ל)


כמו שאומר דוד המלך-

"בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ"

(תהלים סו , ג)


מתוך הגדולה שלך,

אתה נותן גם מציאות,

שהאויבים יכולים להיכחש לך.


למה שהקב"ה ירצה שיהיו דברים בעולם,

שמכחישים את מציאות הבורא?


כי על ידי כך מתנסה האדם,

בנקודת האמונה שלו.


כשאנחנו רואים בחוש,

שכביכול כוח הטומאה מצליח,

מייד יש בתוכנו את נקודת ההתרופפות.


אבל מה התועלת בזה?


למה שהקב"ה יביא דברים לעולם,

שיידחו אותנו מהקדושה?


התועלת בזה היא שאז אנחנו מגיעים לרצון,

שהקב"ה יעזור לנו.


כמו שניבאה הגמרא המפורסמת,

(סוטה מט , ע"ב)

על דור עקבתא דמשיחא-

שאחרי כל הצרות שינחתו עלינו,

נבין שאין לנו על מי להישען,

אלא על אבינו שבשמים.


כל זמן שאנחנו נשענים על דברים אחרים,

אנחנו לא מחוברים לנקודה האמיתית,

שיכולה לפדות אותנו מתוך הגלות.


"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשּׁמִינִי"

(ויקרא ט , א)


היום השמיני - יום חנוכת המשכן.

ראש חודש ניסן.


זהו היום בו הוקם המשכן סופית,

ובו שרתה השכינה בשלמות על עם ישראל.


היום השמיני הוא מעל הטבע.


אין לנו יום שמיני בטבע.


כשנגמר היום השביעי,

מתחיל שוב יום ראשון.


בטבע שאנו מכירים,

ישנם שני כוחות שמשמשים - אור וחושך.


גם בנפש שלנו יש אור וחושך,

יום ולילה.


את הדברים הטובים שקורים,

אנו חווים כאור היום.


את הייסורים, הדברים הכואבים,

אנו חווים כחושך הלילה.


אומנם אנחנו אומרים - הכל לטובה,

אבל לא מרגישים כך.


כשאנחנו מפסידים כסף,

אנחנו לא חשים את אותה תחושה טובה,

כמו שהרגשנו כשהרווחנו כסף.


אם אנחנו לא מרגישים אותו הדבר בשני המצבים,

אנחנו לא במדרגה של הכל לטובה.


זה שאנחנו אומרים זאת,

לא אומר שאנחנו מונחים שם.


קשה מאוד להגיע לזה.


מי שמרגיש כך,

נמצא במציאות של עולם אצילות.


אז מה עושים בינתיים?

ממשיכים לשקר את עצמנו?


לא.


לוקחים את זה לבורא,

בתפילה שלנו.


אומרים לו - "כואב לי,

אבל אני מאמין שאם אתה עשית את הדבר הזה,

זה לטובה."


כתוב שלעתיד לבוא,

רגע לפני הגאולה,

יהיה מצב של לא יום ולא לילה.


מצד אחד יהיה אור בהיר שברור לכולם,

ומצד שני ירגישו את הצרות שמתרחשות.


אנשים ירגישו שמוכרחה להגיע ישועה גדולה,

ולכן לא יבינו אם זה יום או לילה.


לבסוף ידעו שזה יום שלם.


גם בערב יהיה אור.


לא תהיה יותר מציאות של יום ולילה.


יהיה רק יום שהוא רצוף כל הזמן.


זה היום השמיני.

יום של השכנת שכינה באופן תמידי.


לא יהיו הסתרות יותר.


יהיה רק אור.


בשביל לחוות את האור,

נצטרך לב זך וטהור.


"וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע ל-ה',

לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה,

וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר".

(זכריה יד , ז)