עין לציון צופיה

בס"ד

הרגילו אותנו לראות את "העין" בכל מקום.

בכלי בית

במצעים

במגבות

חפצי נוי

משחקים וצעצועים (רח"ל)

מחזיקי מפתחות

בסימנים של מפורסמים

בציורי גרפיטי

בקעקועים

בפסלים בכיכרות

בפירמידות למיניהן

בתוכניות טלוויזיה

בפרסומות

בתוכניות ילדים (רח"ל)

ועוד

הנדסת תודעה מסיבית,

כדי להטמיע את רעיון "העין שרואה הכל".

תדעו שאנחנו רואים אתכם.

יודעים כל מה שאתם עושים,

גם בחדרי חדרים.

הם רוצים שנדע ונתרגל,

שיש אחרינו מעקבים במשך כל שעות היממה.

(גם אם טכנית זה לא מדויק,

אלא אם כן יש לנו סמארטפון).

לא נעים להסתכל על העין הזאת.

היא מעוררת בנו חלחלה.

עין רעה.

עין שרוצה להזיק.

עין שרוצה להשתלט עלינו.

עין שרוצה לשלוט בכל תנועה שלנו.

עין שחומדת את כל מה שיש לנו.

עין שרוצה להעלים אותנו מהמפה (ח"ו).

עין שרוצה שיהיה לנו רע.

כמו העין של בלעם הרשע.

"וַיִּשּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו"

(במדבר כד , ב)

רש"י: "ביקש להכניס בהם עין רעה".

מה ההבדל בין עין טובה לעין רעה?

את העין הטובה אנחנו לא רואים.

היא לא נראית לנו בכלל כמו עין.

מי שמביט בנו בעיניים טובות,

משדר לנו רוך, חום, אהבה, אכפתיות-

ובזה אנחנו מרוכזים.

אבל מי שמביט בנו בעין רעה (רח"ל),

מעורר בנו צמרמורת,

ורצון עז רק לברוח מהמקום.

למה?

כי זה לא טבעי.

התפקיד של העין,

הוא לגלות את המציאות.

הבורא יתברך ברא את המציאות כולה לגילויו.

הגילוי נמסר לעיניים.

העיניים רואות.

עין שמגלה בבריאה,

את מי שברא אותה,

זו עין טובה.

עין שמבצעת את תפקידה.

אדם עם עין טובה,

הוא אדם שתפיסת המציאות שלו,

היא תפיסת האמת.

אדם עם עין רעה,

תופס את עצמו כמרכז המציאות,

ומייחס כל דבר שהוא רואה לעצמו.

מכאן באה הקנאה, צרות העין ולשון הרע.

איך יתכן שיהיה לאדם אחר,

משהו שלי אין?

אם זה לא שלי,

זה לא צריך להתקיים.

אם זה לא מתאים לאורח החיים שלי,

זה לא אמור להיות.

בשביל מה זה טוב?

לכן אני צריך לשמור כל הזמן,

ולראות מה קורה אצל האחרים.

מה מתרחש בעולמם.

מה קנו?

מה אכלו?

האם באו, ולאן הלכו?

אמרו חז"ל (בבא בתרא ב)

שאסור לאדם לעמוד בשדה חברו,

בשעה שהיא עומדת בקמותיה,

ורש"י אומר- "שלא יזיקנו בעין רעה".

אדם בעל עין רעה,

שרואה אצל חברו,

שהדברים מסודרים,

שהכל מלא בשפע,

אבל שום דבר מזה לא שייך אליו,

יכול להפוך את המציאות למשהו נגדי,

משהו רע.

אבל, למרבה הפלא-

בלעם הרשע,

כמה שהתכוון ורצה,

להפעיל את עינו הרעה בעם ישראל (ח"ו),

לא הצליח ברוך השם.

למה?

כי הוא ראה משהו שאי אפשר לחדור דרכו.

מה הוא ראה?

"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל"

(שם , ה)

מפרש רש"י שראה שפתחי האוהלים,

לא מכוונים אחד כלפי השני.

כל משפחה שומרת על צניעותה.

כל משפחה שומרת על פרטיותה.

ועוד מפרשים על פסוק זה,

שפתחיהם - כלומר פיותיהם,

לא מכוונים זה כלפי זה.

אין רכילות,

אין לשון הרע,

אין צרות עין,

ואין קנאה.

מה יש?

אהבה ואחדות.

אי אפשר לקלל (ח"ו) את ישראל,

כאשר אנחנו מאוחדים.

גם אם העין הרעה מביטה בנו מכל כיוון,

היא לא יכולה להזיק,

כי אנחנו מאוחדים.

אין צורך להיבהל מעין רעה.

וגם אין צורך להפעיל כל מיני סגולות,

כדי להינצל ממנה.

הסגולה הטובה ביותר היא,

לעבוד את השם באהבה,

ולדבוק בו יתברך, בתורתו הקדושה ובמצוותיה.

כך אנחנו הופכים בעצמנו,

לבעלי עין טובה,

ושמורים מכל המזיקים.

כמו שמסביר לנו הרמ"ק הקדוש,

בספרו "תומר דבורה"-

"עֵינָיו לֹא יִסְתַּכֵּל בָּהֶן כְּלָל בְּשׁוּם דָּבָר מְגֻנֶּה.

אָמְנָם תִּהְיֶינָה תָמִיד פְקֻחוֹת,

לְהַשְׁגִּיחַ וּלְרַחֵם עַל הָאֻמְלָלִים כְּפִי כֹחוֹ,

וּכְשֶׁיִּרְאֶה בְּצָרַת עָנִי לֹא יַעֲצִים עֵינָיו כְּלָל,

אֶלָּא יִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ עָלָיו כְּפִי כֹחוֹ,

וִיעוֹרֵר רַחֲמִים עָלָיו בִּפְנֵי שָׁמַיִם וּבִפְנֵי הַבְּרִיּוֹת.

וְיִתְרַחֵק מִכָּל הַשְׁגָּחָה רָעָה,

כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעַיִן הָעֶלְיוֹנָה פְּקוּחָה וּמִסְתַּכֶּלֶת מִיַּד אֶל הַטּוֹב."

(פרק ב , החמישית)

אין מה לדאוג.

רק צריך להקפיד להיות עם עין טובה,

בין אדם לחברו.

למדנו כבר שכל דבר שקיים בעולמו של הבורא יתברך,

הוא מדויק והכרחי.

כך גם העין הזו שהרגילו אותנו אליה.

למה?

אולי כדי שנתרגל לעין האמיתית שמשגיחה עלינו.

העין הטובה.

עם ישראל מושגח בהשגחה פרטית.

וכפי שמגדיר בעל הסולם באות נ',

את העין של ההשגחה העליונה:

"אם עין זו דא"א היתה נסתמת רגע אחד,

לא יכלו כולם להתקיים.

משום זה נקראת עין פקוחה,

עין עליונה,

עין קדושה,

עין של ההשגחה,

עין שלא ינום ולא יישן,

עין שהיא שמירת הכל,

עין שהיא קיום הכל.

ועל זה כתוב טוב עין הוא יבורך,

אל תקרי יבורך אלא יברך,

כי זה נקרא טוב עין,

וממנו מברך הכל."