• אין עוד מלבדו

ערים חכמות

בס"ד


חזון הדיקטטורה הדיגיטלית כבר לא כל כך רחוק.


החלפת תאורת הרחובות לטכנולוגיית מנורות לד,

עם מתקני השידור מעליהן,

ופריסת אנטנות 5 ג'י תחת כל עץ רענן,

וגם בתוך מסווה של עצים רעננים-

מקרבת מאוד את היום הזה,

שבו לא תישאר שום פינה חשוכה להסתתר בה.


כמובן שהם משווקים את זה,

כהתפתחות עצומה של הטכנולוגיה הסלולרית,

אשר מאפשרת תעבורה בנפחים גבוהים ובמהירות גדולה,

כולל זמני השהייה נמוכים,

ותמיכה בכמות גדולה יותר של מכשירים.


גולת הכותרת מבחינתם,

וגם מצידם של רבים מהצרכנים התמימים,

היא-

השימוש הנרחב שיתאפשר כתוצאה מההתרחבות של 5 ג'י,

אשר יוביל בסופו של דבר,

לקידום נרחב של "האינטרנט של הדברים",

שמשמעותו - ערים חכמות, בתים חכמים, רכבים אוטונומיים וכו',

ופיתוחים נוספים בתחום הבינה המלאכותית.


ההשפעות הבריאותיות השליליות,

כתוצאה מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית-

מעורפלות על ידם,

באמתלה שאין מספיק מחקרים אשר יכולים לאשש קשר,

בין הקרינה האלחוטית,

לבין מחלות כמו סרטן, אלצהיימר,

תופעות של ערפול מוחי, סחרחורות, כאבי ראש,

דימומים מהאף, תחושה של מותשות ועייפות כללית ועוד.


ישנם מומחים בתחום,

שלא חוששים להצהיר בפומבי,

שהשליטה בתדרים אלו היא נשק צבאי לכל דבר.



מערכות לוחמה בגלי מיקרוגל,

עם טכנולוגיה מתקדמת,

אשר מאפשרת לכוון קרן צרה,

שמתמקדת באדם אחד בתוך קהל של מאות אנשים,

או חודרת דרך קירות בטון,

לתוך ביתו של האדם ומתבייתת עליו.



ידיעות אלו ונוספות,

גרמו ללא מעט אנשים,

את הרצון להתרחק ממרכזי הערים המרושתות.


בזמני השיא של "משבר" הקורונה,

התארגנו קבוצות של אנשים,

במטרה ליצור חיי קהילה במדבר יהודה,

ובמקומות נוספים.


כאז גם היום,

עדיין קיימת המוטיבציה הזו,

ויכול מאוד להיות שאנשים אכן מקיימים זאת.


מדהים איך התופעה הזו,

מתוארת במדרשים ובספרים הקדושים.


כך מתאר הרמ"ק הקדוש בספרו "האֵילִימָה",

את שהות עם ישראל,

שתהיה במדבר למשך ארבעים וחמישה הימים האחרונים,

באחרית הימים:


"וּבָעֵת הַהִיא יֵצְאוּ כָּל קִבּוּץ עַם ה' בַּמִּדְבָּר,

וְיִטְּשׁוּ שָׁם בָּרָעָב וּבָעֹנִי מ"ה יוֹם וְיִצְטָרְפוּ וְיִתְלַבְּנוּ.

וְיֵרָאֶה אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ...

וְתִגָּלֶה אֲלֵיהֶם שְׁכִינָה,

וִיתֻקְּנוּ דְּגָלִים בַּשּׁכִינָה,

וְתֵרֵד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,

וְיָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל אֶל יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה

וּשְׁכִינָה עִמָּהֶם כִּימֵי צֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,

וְאָז יִרְבּוּ הַנִּסִּים וְיִגְדְּלוּ עַד אֵין קֵץ,

אֲשֶׁר אֵין פֶּה יְכוֹלָה לְדַבֵּר,

וְלֹא שֵׂכֶל יוּכַל לְשַׁעֵר,

לְרֹב נִפְלְאוֹת הַנִּסִּים אֲשֶׁר יִהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל,

וְיִפָּתְחוּ מְקוֹרֵי הַחָכְמָה.

וְזֹאת תִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל הַהַנְהָגָה בַּגְּאֻלָּה,

בְּעֶזְרַת ה".


מה יש במדבר,

שדווקא שם מתגלה השכינה,

ורואים ניסים גדולים,

וזוכים לגאולה?


במדבר יש צימאון.


אין שם רוויה.


האדם משתוקק למשהו,

ולא מצליח להשיג אותו.


מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה

אלוקים א-לי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ

צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי

בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם"

(תהילים סג , א-ב)


ההשתוקקות גורמת לנו להיכנע.


להגיע לביטול של היש.


להגיע לענווה.


המדבר הוא ריק.

אין בו ציוויליזציה.


אין בו מים, חשמל, טלוויזיה, אינטרנט.


יש בו חיבור לנשמה.


אין חוצצים.


אנחנו מבינים שהצימאון נובע מהחיסרון.


מהפער הגדול שנוצר,

בין החיים האמיתיים שרצינו לחיות,

לבין מה שעשינו באמת.


אנחנו מבינים שאפשרנו לדברים מאוד קטנים,

להפריד ביננו לבין המקור היחידי של השפע.


במדבר אין חלונות ואין תריסים.


שם אנחנו לא יכולים לכסות את האור,

ולהסתתר בחושך.


הכל גלוי,

האמת פרושה לפנינו.


והיא כל כך נפלאה.


במדבר אנחנו הופכים להיות כלי קיבול.


מסירים מעלינו את כל הקליפות,

של האגו והגאווה.


לא חייבים לנסוע עד מדבר יהודה,

כדי לחוש את זה.


המדבר הוא משהו פנימי,

בתוך הנפש שלנו.


הקב"ה, ישתבח שמו לעד,

עשה עמנו חסד נפלא,

והביא לנו את הרצון הפנימי לברוח למדבר.


להתנתק מהכל.


כל סיפורי הקליפות מסביבנו,

זה רק דמיון בעלמא.


אנחנו רואים כמה שהכל מגוחך.


צריך להתרכז רק במקור שנותן לנו את הכוח.


לא רק כוח להמשיך לשרוד.


אלא כוח עוצמתי,

שמסוגל להוביל תהליכים,

ולעשות שינויים מרחיקי לכת.


אנחנו הדור האחרון.


אנחנו יחידת העילית.


אותנו בחר הקב"ה,

שנהיה הגיבורים שלו.


רק עלינו הוא סומך.


אנחנו אלה שעמדנו במדבר,

למרגלות הר סיני,

ואמרנו - "נעשה ונשמע".


עלינו נאמר - גיבורי כוח עושי דברו.


אנחנו הולכים אחריו,

ולא רואים אף אחד ממטר.


אנחנו אלו שנזכה לגאולה.


"כֹּה אָמַר ה'

זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ

אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ

לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר

בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה"

(ירמיהו ב , ב)