• אין עוד מלבדו

פנדמיה

בס"ד


יש לחץ ממה שהולך לקרות בסוף החודש (מאי 2022 למניינם).


בכנס השנתי של המועצה הכללית של ארגון הבריאות העולמי,

הם מתכוונים להכניס שינויים מרחיקי לכת,

בתקנות הבריאות הבינלאומיות,

בהסכמתן וחתימתן של רוב מדינות העולם.


המשמעות היא,

שהסמכות להחליט ולאכוף מדיניות התמודדות,

מול מצב "חירום בריאותי",

תהיה אך ורק בידיו של ארגון הבריאות העולמי.


כלומר, תהיה בידיו הסמכות החוקית,

לעקוף את החוקה בכל אחת מהמדינות החברות באו"ם,

ולאכוף מדיניות של סגרים, בידודים, הזרקות, דרכוני חיסונים וכד'.


אם אנחנו מוציאים את עצמנו לרגע מההיסטריה והפחדים,

אז אפשר לשאול - בעצם מה ההבדל?


הרי ידוע וברור לנו,

שיש ממשלת צללים אחת,

שמנהלת את רוב ככול ממשלות העולם.


בכל התקופה של הקורונה,

ראינו את ההתנהלות המסונכרנת,

שבה "ראשי" ממשלה ונציגי התקשורת,

מדקלמים את אותם משפטים.


יוצא, שגם עכשיו זה המצב,

עוד לפני שחתמו.


ארגון הבריאות העולמי שולט,

ומכתיב לכל מדינות העולם,

כיצד להתנהג מול האזרחים,

לאחר שהוא עצמו מכריז,

על מצב חירום בריאותי עולמי.


ההבדל הוא, שהמשחק יקבל תוקף רשמי,

ויקל על "ראשי" המדינות,

להתקדם בתהליכים של שעבוד האוכלוסייה.


אפשר לראות את המהלך הזה כעליית מדרגה.


קילוף שכבה נוספת בגלדי הבצל הנבזי.


למעשה, אנחנו מאוד חוששים מדיקטטורה.


מפחדים שיהיה במדינת ישראל,

משטר פשיסטי טוטליטרי,

שיכפה בצורה אכזרית,

צייתנות של האזרחים,

ויעניש בחומרה את מתנגדי השלטון.


מיום ליום אנחנו רואים לנגד עינינו,

איך המצב הזה הולך וקרב. (שלא יהיה).


חשוב לדעת שהכל כבר נחזה מראש,

ונכתב במקורותינו הקדושים.


נציין שניים מהם.


בגמרא במסכת סנהדרין צ"ז,

כתוב-

שאם ישראל לא יחזרו בתשובה,

"הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן,

וישראל עושים תשובה ומחזירם למוטב".


גם הזוהר הקדוש תולה את הגאולה בתשובה,

"וְאִם לֹא חוֹזְרִים,

אֲנִי אַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁקָּשִׁים גְּזֵרוֹתָיו מִשּׁל פַּרְעֹה,

וְיַחְזְרוּ בְּעַל כָּרְחָם".

(נשא קכב , ע"א)


כבר יותר משנתיים שאנחנו בתהליך הזה,

ועוד לא השכלנו לקשר בין הדברים.


אנחנו מפרשים את הצרות שבאות עלינו,

כאילו הן במקרה,

ואין שום קשר ביניהן לבין מעשינו-

ומיום ליום אנחנו רואים שהן רק מתגברות.


נותנים לנו הפוגה קלה,

ואז מעלים הילוך,

מהדקים עוד יותר את החגורה והלחץ,

ושוב נותנים הפוגה,

וחוזר חלילה.


ואת זה מבהיר לנו הקב"ה היטב,

בפרשה שקראנו בשבת האחרונה.


"וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי"

(ויקרא כו , כז-כח)


ומבאר הרמב"ם:

"מצות עשה מן התורה

לזעוק ולהריע בחצוצרות

על כל צרה שתבוא על הציבור

שנאמר 'על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות'

(במדבר י,ט)...

ודבר זה

דרך מדרכי התשובה הוא

שבזמן שתבוא צרה ויזעקו לה ויריעו

יידעו הכול שבגלל מעשיהם הרעים הרע להן

ככתוב 'עוונותיכם הטו אלה" (ירמיהו ה , כה)

לכם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם.

אבל אם לא יזעקו

ולא יריעו

אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו

וצרה זו נקרוא נקרית

הרי זו דרך אכזריות

וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים

ותוסיף הצרה וצרות אחרות

הוא שכתוב בתורה

"והלכתם עימי בקרי והלכתי עימכם בחמת קרי"

(ויקרא כו , כז-כח)

כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו

אם תאמרו שהוא קרי

אוסיף עליכם חמת אותו קרי."

(הלכות תעניות א', א-ג)


הרמב"ם מזהיר אותנו,

שניקח אחריות,

ונשכיל לשפוט את המציאות,

בהבנה שהיא תלויה במעשינו.


אין מקריות בעולם.


ואם אנחנו מתעלמים,

וממשיכים במעשינו הרעים,

אותן צרות מתגברות והולכות.


לא נעים לשמוע-

אך זו המציאות,

ואנחנו רואים אותה,

מתגשמת מול עינינו.


הם בכוח מנסים להחדיר פנדמיה לעולם,

ולא בוחלים בשום אמצעי.


ואתם יודעים מה?


הם צודקים.


באמת יש מגיפה עולמית.


אבל זו לא הקורונה,

ולא אבעבועות הקוף,

ולא שעלת החזירים.


זה העובדה,

שרוב העולם ואנחנו בראשם-

עיוורים.


פשוט עיוורים.


לא רואים את האמת.


זו הפנדמיה האמיתית.


לא רואים את מי שברא ויצר הכל,

את מי שמחייה אותנו בכל רגע ורגע,

את מי שנותן לנו ומעניק את השפע.


וגם לאחר שפקח לנו קצת את העיניים,

והסיר איזה וילון קטן,

כדי שנוכל לזהות את השקר-


אנחנו עדיין מתעקשים להיות עיוורים,

ולהתהלך בחשיכה.


מתעסקים רק בכל מה שתפל,

ולא מגיעים בכלל לעיקר.


כאלה אנחנו - מה לעשות.


אבל חשוב שנדע-

הקב"ה ברא את העולם עם מטרה וחוקים.


בכל דרך שנלך-

בסוף צריך להגיע למטרה.


הבורא נתן לנו שתי אפשרויות-

דרך ייסורים,

ודרך תורה.


בידינו הבחירה.


אבל יש המלצה.


אם אנחנו רוצים להיות חופשיים לגמרי,

וללכת בלי פחד ובקומה זקופה,

אז כדאי לנו מאוד לבחור בדרך התורה.


"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ

וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ,

וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם...

וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם

וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת"

(שם , ג-יב)