• אין עוד מלבדו

שער החמישים

בס"ד


נבחרנו להיות אנשי הדור האחרון.


זכינו.


אבל קשה לנו לראות זאת כהטבה.


אנחנו מתמקדים בעיקר בשקר, בסבל ובייסורים.


עוברים שלב אחר שלב,

ציר אחרי ציר,

ומנסים להבין מה עוד הם מתכננים לנו.


הם מדברים על מהפכה תעשייתית.


לא כזאת שעוסקת בייצור של טקסטיל, נשק ורכבים.


אלא כזו שתייצר בני אדם.


גוף ושכל יהפכו להיות המוצרים העיקריים.


לשיטתם - מי שלא ייקח חלק במהפכה הזו,

יהפוך להיות מיותר בעולם, ולבסוף ייכחד.


המגלומנים האלו מאמינים שיש להם כוחות אלוקיים,

של בריאה וחורבן.


שגעון הגדלות העביר אותם על דעתם.


הם חושבים שהם יכולים להחליף את הבורא.


להנדס את כל המציאות על פי רצונם.


כמו פרעה שטען שהוא הבורא-

"לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי"

(יחזקאל כט , ג)


הם מצליחים במעשיהם.


זאת עובדה.


אנשים נאיביים מאמינים להם.


מאמינים לכל מיני פרופסורים "מכובדים",

אשר אומרים להם במפורש,

כיצד חלק גדול מהאנושות,

יהפכו בקרוב להיות חסרי משמעות,

וכיצד הם מתכוונים להיפטר מהם.


והנאיביים מריעים להם ועושים את רצונם.


איך יתכן שעם ישראל לא משתמשים בשכלם,

ומאפשרים להפיל אותם כך בפח?


זה פשוט לא נתפס.


מאיפה מגיע העיוורון הזה?


מה גורם לאטימות?


זה קורה כי הגענו לשער החמישים בטומאה,

כפי שחזה האור החיים הקדוש - רבנו חיים בן עטר זי"עא.


גנבו לנו את הדעת, והיא שבויה כעת בקליפות.


הם עושים בנו כרצונם.


אבותינו כשיצאו ממצרים הגיעו ל-מ"ט שערי טומאה.


אנחנו עברנו אותם.


האם מצבנו גרוע משלהם?


מסביר האור החיים הקדוש,

כי עיקר הגלות הוא בירור הניצוצות,

שנטמעו בחמישים שערי טומאה.


אבותינו היו טרם קבלת התורה,

ולכן הירידה לשאר החמישים בטומאה,

הייתה סכנה גדולה מאוד עבורם.


אם היו יורדים - לא היו עולים בחזרה.


לעומת זאת,

אנחנו - הדור האחרון,

יש לנו את התורה הקדושה.

אבותינו קיבלו אותה בהר סיני,

לאחר שהקב"ה גאל אותם בעצמו ממצרים,

והיא נותנת לנו את הכוח לעבור את המצב הזה.


מסבירים המקובלים,

שמהות שער החמישים של הטומאה,

היא כפירה ואפיקורסות.


ומבאר האור החיים הקדוש,

כי לעתיד לבוא עומדים אנו בפני התגלות,

שער החמישים של הקדושה.


נוכל לזכות בזה,

רק אם נתמודד בנחישות,

מול שער החמישים של הטומאה.


זה לעומת זה עשה האלוקים.


אם שער החמישים של הטומאה הוא כפירה ואפיקורסות,

הרי שההפך ממנו הוא אמונה פשוטה ותמימה בבורא יתברך.


גם אם אנחנו לא מבינים בכל המושגים האלו-

גניבת דעת, קליפות, שערים, ניצוצות וכו',

יש לנו את הקניין הגדול ביותר,

שיכול להיות לאדם-

יש לנו אמונה תמימה בבורא יתברך.


היום אנחנו כבר יודעים-

אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.



ואיך הגענו למסקנה הזו?


כבר שנתיים שאנחנו נמצאים במסע מופלא,

שבו הבורא יתברך מוביל אותנו,

עקב בצד אגודל,

ומכין אותנו לגאולה.


התחלנו את המסע הזה עם גאווה גדולה בלב.


חשבנו שאנחנו מנהלים לעצמנו את החיים.

שיש לנו שליטה על משהו.

שאנחנו מבינים איך העולם עובד.


כל יום שעובר,

גורם לנו להבין יותר ויותר,

עד כמה אנחנו לא יודעים כלום.


כל כך רב הנסתר על הגלוי.



הבורא מעביר אותנו בכור היתוך-

מסלול שראשיתו גאווה,

וסופו ענווה.


זו התכלית.


להבין שאנחנו כלום.


להתבטל לגמרי.


להיכנע.


בדומה למשה רבנו שאמר-

"וְנַחְנוּ מָה"

(שמות טז , ח)


ועליו מעידה התורה הקדושה-

"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"

(במדבר יב , ג)


אנחנו אנשי הדור האחרון.


הדור שהגיע לדיוטה התחתונה,

שממנה אפשר רק לעלות.


דור עקבתא דמשיחא,

שמצד אחד מאוד סובל.


אבל מצד שני,

זה הדור שכל הדורות הקודמים,

יעמדו עליו.


נבחרנו לסיים את כתר המלך.


בדור שלנו,

בגלל שהחושך מכסה ארץ,

והוא כל כך גדול,

כל מצוה קטנה שאנחנו עושים,

נחשבת לדבר גדול.


על הדור שלנו נאמר-

"וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"

(מכות כד , א - חבקוק ב , ד)


יהודי יצליח לשרוד,

את הניסיונות והקשיים בדור האחרון,

רק בעזרת האמונה והדבקות שלו בבורא.


הרשעים יודעים מה כוחה הגדול של האמונה,

ולכן ניסו לשבש את הפסוק,

ולהפוך לגמרי את המשמעות שלו.


המציאו פסוק משלהם - איש איש באמונתו יחיה.


אבל זה לא עוזר להם,

אנחנו איתנים באמונתנו.


אנחנו אנשי הדור האחרון.


קשה לנו,

אבל אנחנו יודעים שזכינו.


וכך מעיד עלינו הרשב"י הקדוש זיע"א-

"אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה וְיִמָּצֵא בְּאוֹתוֹ זְמַן-

מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם בַּזְּמַן הַהוּא עִם אֱמוּנָה,

יִזְכֶּה לָאוֹר הַהוּא שֶׁל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ."