• אין עוד מלבדו

הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם

בס"ד


מדינת ישראל הצליחה במטרה שהציבה לעצמה-

לגרום לרוב העם היהודי להתבייש ביהדותו.


אנחנו מתביישים ביהדות שלנו,

גם אם אנחנו לא מודים בזה.


לכן כל כך קשה לבעלי תשובה,

לעשות את השינוי החיצוני בבגדים,

או לקיים מצוות בפרהסיה,

בסביבה שאינה שומרת תורה ומצוות.


הרגילו אותנו לתרבות מערבית.


לאווירה של "נאורות הגיונית".


למה? מה המטרה פה?


להחליש אותנו,

כדי שיהיה יותר קל להשתלט עלינו,

בכל מיני צורות ודרכים.


יהודי שגאה ודבק ביהדותו - הוא אדם חזק.


יהודי שמתבייש בשורשיו - הוא אדם חלש.


את זה הבינו ומבינים ראשי המדינה,

הרבה יותר טוב מאיתנו.


לכן הם לקחו את הנקודה הזו,

וטיפחו אותה לאורך כל השנים.


יהודים תמימים שעלו לארץ הקודש מתוך אהבה וכיסופים-

נתקלו במחסומים קרים ואכזריים של כפירה,

ואולצו לקבל על עצמם את תרבות ה"יהודי החדש",

שברבות הימים הפך ל- "ישראלי",

וכך לגדל גם את הדורות הבאים.


הלחץ והנדסת התודעה התחילו עוד מתקופת ההשכלה,

והמשיכו ביתר שאת עם הופעת ניצני התנועה הציונית.

"הציונים גרועים מכל הקבוצות בעבר".

אומר הרב משה דוד כ"ץ מחסידות סאטמר,

בראיון ל"מקור ראשון".


וממשיך-

"הרי תמיד היו כאלה שפרשו מהציבור,

כמו הצדוקים ואנשי ההשכלה,

אך הם אף פעם לא השתלטו על כלל ישראל,

על הרוב.


המשכילים היו אומרים: 'תהיה יהודי בביתך ואדם בצאתך'.

הם הסיתו והדיחו,

אבל התנתקו מהעם היהודי,

ולא הייתה להם החוצפה לייצג אותם.

מנהיגי האומה היו תמיד גדולי התורה,

והם היו האחראים על הקהילה.

כולם ידעו שאצל כלל ישראל,

השורש הוא האמונה והדת.


אך אז הגיעה הציונות,

והם ניסו לשנות את היהדות ללאומיות.

אצלם היהדות זו תרבות,

השפה העברית המודרנית, וארץ ישראל.


הציונים מאמינים שהלאומיות היא היהדות.

אנחנו מאמינים שבמתן תורה הפכנו להיום עם,

כדברי הכתוב 'היום הזה נהיית לעם'."

(עכ"ל)


בחודש מאי 1948 למניינם, ז' באייר התש"ח,

מפרסם העיתון "דבר" בעמודו הראשון,

את הכותרת המבטיחה - "הוקמה מדינת ישראל".


בתחתית אותו עמוד נכתב-

"היום נהיית לעם !

היום תחתום על המלווה הלאומי,

ותקבל תעודה נושאת חותמת ביום העצמאות לישראל".



מה הופך אתכם לעם, יהודים יקרים?

החתימה על המלווה הלאומי.


מה חשבתם לעצמכם?


אין מתנות חינם פה.


אם נשים בצד את הציניות,

ונחשוב לרגע ברצינות-

זה ממש זלזול באינטליגנציה של עם ישראל.


מקימי המדינה באמת חשבו לעצמם,

שהם יצליחו לשגע עם שלם,

ולשכנע את כולם,

שהפכנו לעם רק בזכות המדינה?


כן, כך הם חשבו.





והעובדה היא שהם הצליחו.


כולם יודעים מתי הוקמה המדינה.


מעט מאוד יודעים לפני כמה זמן ניתנה לנו התורה.


המסורת המפוארת של עם ישראל,

הצטמצמה על ידי מקימי המדינה,

לשבעים שנה של שקר והולכת שולל.


אך אל דאגה-

גם תקופה זו תעבור,

בדיוק כמו כל סערה, שבאה וחולפת.


"כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע

וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם"

(משלי י , כה)


אבל אנחנו - עם ישראל,

נשארים לנצח.


פרשת כי תבוא.


על סף הכניסה לארץ ישראל,

לאחר ארבעים שנה במדבר,

שומע משה רבנו תלונה חדשה מעם ישראל.


מה התלונה?


מתאר רש"י,

שמשה רבנו, לפני שנפרד מהעם,

העביר את ספר התורה שהיה לו לשבט לוי.


באו כל בני ישראל לפני משה ואמרו לו-

גם אנחנו עמדנו בהר סיני,

גם אנחנו קיבלנו את התורה.

למה נתת רק לשבט לוי לשמור על התורה?

התורה היא של כולם.


משה רבנו כל כך שמח על התלונה הזו,

שמייד אמר-


"הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם ל-ה' אלוקיך"

(דברים כז , ט)


מה הופך אותנו לעם?


לא המדינה,

ולא המלווה הלאומי.


אנחנו עם ישראל,

רק כי אנחנו רוצים את התורה הקדושה.


ולמה?


כי התורה היא החיבור שלנו לבורא.


הקשר שבין הבורא לנברא.


הגויים יודעים זאת היטב,

ולכן הם מנסים במשך כל הדורות,

להפריד אותנו מהתורה.


אבל הם לא מצליחים ברוך השם.


כי את הברית כרת הקב"ה איתנו.


עם מי?


עם ישראל האמת.


מי שבאמת יהודי.


מי שליבו גואה בקרבו,

כשהוא רואה את ספר התורה.


ולמי הוא כוסף באותו הרגע?


לאבינו שבשמים.


כי הקב"ה התורה הקדושה ועם ישראל-

הם אחד.


ושום רשע שבעולם,

לא יצליח להפריד את הקשר הנצחי הזה.


זה בלתי אפשרי.


"וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק"

(קהלת ד , יב)


כל יהודי שעומד בליל שבת קודש,

ליד שולחן השבת,

מחזיק בידו את כוס הקידוש,

הוא יהודי שלא מתבייש ביהדותו,

אלא להפך - גאה בה מאוד.


הוא מעיד בגאון,

שהעולם נברא על ידי בורא עולם,

בשישה ימים,

והבורא ממשיך לקיים את העולם,

בכל רגע ורגע.


ישראל האמת,

לא נגאלו משעבוד מצרים בלבד-

אלא מהשעבוד לטבע ולמלחמת הקיום,

על ידי שקיבלנו מהבורא,

את התורה הקדושה ואת מתנת השבת.


"אמר לו הקב"ה למשה:

מתנה טובה יש לי בבית גְּנָזַי,

ושבת שמה,

ואני מבקשה ליתנה לישראל,

לך והודיעם".

(שבת , י)