עקבתא דמשיחא

בס"ד

דור הגאולה נקרא "עקבתא דמשיחא".

זה הדור ששומע את הדי צעדיו של המשיח,

שרואה את עקבות המשיח מתקרבים,

שחווה את התנוצצות אורו של משיח.

הדור הזה - הוא אנחנו.

הדור האחרון שסומכים עליו שיסלול את הדרך לגאולה.

"עקבתא" הוא לא רק מלשון "עקבות" - אלא גם מלשון "עקב".

אנחנו הדור שנולד לקומת העקב.

החלק התחתון והכי נחות בגוף האדם.

אבל מצד שני - החלק שתומך בכל הגוף.

החלק שבלעדיו אין שום אפשרות להגיע ליציבות נכונה.

הדור האחרון,

שכל הדורות הקודמים נשענים רק עליו.

כתוב שבדור שלנו החושך יכסה ארץ.

ואנחנו זכינו לחוות את זה בחוש.

תנועת ההשכלה והתנועה הציונית,

הצליחו להרחיק כמעט עם שלם מהיהדות.

גרמו לרוב העם לחיות חיי שקר,

ולהאמין שאלו החיים האמיתיים.

השקר קיים אלפי שנים,

אך בדור שלנו הוא קיבל רשות לזקוף קומה.

הוא מצליח להעמיד תורות ארוכים,

של אנשים חכמים,

משכילים,

נבונים,

שעומדים צייתנים בתור,

בדרך אל מותם.

הביא אותם למצב כזה,

שהם לא מסוגלים לראות אותו.

עיוורון מוחלט.

הולכים כצאן לטבח.

מסיבות ששמורות רק אצלו,

החליט הקב"ה שאנחנו לא נהיה ביניהם.

לנו הוא פקח את העיניים.

לא בזכות - אלא רק בחסד.

אבל מה אנחנו אמורים לעשות עם זה?

מה מצופה מאיתנו?

להילחם.

סומכים עלינו שנילחם.

מול מי המלחמה?

מול הנחש.

הסיפור לא מתחיל עכשיו.

זו מלחמה בת אלפי שנים.

התחילה לאחר חטאו של אדם הראשון.

התקללנו בה.

כך אומר הקב"ה,

לנחש הארור:

"וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשּׁה

וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ

הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב"

(בראשית ג , טו)

מפרש הרמב"ן:

"וטעם תשופנו עקב-

שיהיה לאדם יתרון עליך באיבה.

כי הוא ישופך ראש,

ואתה לא תשופנו,

רק בעקבו,

וירוצץ מוחך שם"

האדם ירוצץ את ראש הנחש.

איך?

בעקבו.

למה דווקא ראש ועקב?

מה הסוד שם?

כוחו של הנחש הוא בראשו.

הוא ערום, ערמומי.

מצליח לעבוד על כל העולם.

מפתה אנשים חכמים,

לעשות דברים שמביאים אותם אל מותם,

וגורם להם לחשוב שזו הדרך הנכונה.

ולא - לא מדובר רק ב"חיסונים",

אלא בכל דרך החיים שלנו.

ומה כוחו של האדם?

כוח העקב.

בעל הטורים מגלה לנו,

שבעשרת הדיברות הראשונות,

יש מאה שבעים ושתיים תיבות (מילים).

גימטרייה = המילה "עקב".

לעקב יש את הכוח של עשרת הדיברות,

ומכאן זהו סוד כוחו,

ויכול לרוצץ את ראש הנחש.

מי נותן לנו את הדוגמה המובהקת ביותר,

לריצוץ ראשו של הנחש?

דוד המלך.

היחיד שהעז לעמוד בגבורה מול גלית הפלישתי,

וניצח אותו בגדול.

איך הוא הצליח?

הרי לא הייתה לו חרב בידו.

"וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד"

(שמואל א יז , נ)

דוד מגיע רק בשם השם.

דוד המלך הוא ביטול מוחלט לקב"ה.

אין לו שום ישות משל עצמו.

הוא רק אַיִן.

"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי,

אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן,

וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ,

בְּשֵׁם ה' צבאו"ת,

אלוקי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל,

אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ.

הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ ה' בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ,

וַהֲסִרֹתִי אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ,

וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה,

לְעוֹף הַשּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ,

וְיֵדְעוּ כָּל הָאָרֶץ,

כִּי יֵשׁ אלוקים לְיִשְׂרָאֵל"

(שם , מה-מו)

דוד המלך מתייצב למערכה רק עם חמש אבנים.

חמש אבנים שהופכות לאבן אחת,

שמחסלת את ראש הנחש.

דוד המלך נלחם בעזרת המשפט הכי חזק בעולם,

משפט שכל אויבינו נופלים מפניו:

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אלוקינו ה' אֶחָד"

חמש אבנים כנגד חמש המילים הראשונות,

שהופכות לאבן אחת,

במילה - אחד.

זה סוד כוחו של עם ישראל.

זה סוד כוחנו שלנו - הדור האחרון.

לבדוק בכל רגע ורגע-

האם אנחנו נמצאים במצב של יש,

או שאנחנו במצב של אַיִן.

האם אנחנו פועלים מתוך אגו,

ובכך מגדילים את כוחו של הנחש.

או פועלים מתוך ביטול מוחלט לאלוקות,

ובכך מרוצצים את ראשו.

למה אנחנו רוצים לצאת להילחם?

מתוך כוחנו ועוצם ידינו?

או מתוך ההבנה שאת כל מה שיש לנו,

קיבלנו במתנת חינם מהבורא יתברך?

למדנו שיש מאה שבעים ושתיים מילים,

בעשרת הדיברות הראשונות.

וכמה אותיות יש שם?

שש מאות ועשרים אותיות.

גימטרייה = המילה "כתר".

אנחנו הדור שנשלח,

לחלץ ממעמקי הקליפות,

את היהלומים האחרונים,

שצריך לשבץ בכתר המלכות.

וזה קשה.

הם נמצאים במקום מאוד מסוכן,

שהקליפות הכי קשות שולטות שם.

ובכל זאת אנחנו נבחרנו.

נותנים לנו את כל העזרה הנצרכת לכך.

ומה צריך מאיתנו?

את כוח הרצון.

הרצון לעשות את רצון השם,

גם כאשר כולם מסביבנו עושים בדיוק ההפך.

ואנחנו נצליח בע"ה.

אנחנו נניח את הכתר על ראשו של משיח.

לא בגלל שאנחנו כל כך חזקים,

אלא רק בגלל,

שזכינו להבין את כוח הביטול.

"וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אלוקיך

כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל"

(דברים ח , יח)