• אין עוד מלבדו

סוכת אורו של לויתן

בס"ד


תמיד ידענו שקיים רוע בעולם.


אבל רק בשנתיים וחצי האחרונות,

התגלו לנו ממדיו האדירים.


הזוועות הקשות שנחשפנו אליהן-

גרמו לנו להבין שבלתי אפשרי להילחם נגדו.


הוא גדול.


רחב.


מתפרש על המון תחומים.


מה שמוביל אותנו לתחושות של חוסר אונים וייאוש.


יחד עם זאת-

כשאנחנו נזכרים,

שאין לנו על מי להישען,

אלא על אבינו שבשמיים-

מיד מתפשטת בליבנו תחושת רווחה וביטחון.


עם ישראל יושב בסוכות,

ומתפלל לזכות לשבת בסוכת עורו של לויתן,

אשר מובטחת לעתיד לבוא לצדיקים.


אותו לויתן ענק ומסתורי,

גדול בקנה מידה שאינו ניתן לשיעור,

בודד,

מסורס,

ללא בת זוגו,

אשר הומתה על ידי הבורא,

כדי למנוע את התרבותם.


למה למנוע מהם להתרבות?


משום שאם היו מתרבים-

היו מחריבים את העולם.

(ב"ב , עד , ע"ב)


ולמה היו מחריבים?

כי הם הסמל לכוחות הרוע בעולם.


מצד אחד,

הלויתן הוא שיא הרוע במלוא עוצמתו,

ואף אחד לא יכול ולא יוכל להכניע אותו,

חוץ מהבורא יתברך (באחרית הימים),


אך מצד שני,

הוא נקרא לויתן,

כי הוא בן לוויה,

מלווה את הבריאה.


בלי הלויתן לא הייתה בחירה לאדם.


הלויתן הוא יצר הרע,

הוא מייצג את ה-ס"מ בכבודו ובעצמו.


הוא יתבטל מהעולם באחרית הימים,

ומעורו עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים.

(ב"ב , עה , ע"א)


מה הכבוד הגדול לשבת בסוכת עורו של לויתן,

אם הוא הרוע בעצמו?


כותבים הספרים הקדושים,

(חזקוני בראשית ג' / שני לוחות הברית תולדות ועוד),

שכותנות העור שעשה הקב"ה לאדם וחוה,

היו מהעור של בת זוגו של הלויתן.


ומגלים לנו שרבי מאיר כותב,

שהיו אלה כותנות אור.


מסביר השל"ה הקדוש,

כי עור לויתן הוא אור שמאיר,

וזיוו הולך בכל העולם.


איך יכול להיות שהעור שלו מאיר?


זה תלוי במעשיהם של בני האדם.


היצר הרע משכנע את האדם,

שהעור (הגשמיות) הוא המציאות המרכזית.


תפקיד האדם הוא לשלול את העור כמציאות,

ובכך להפוך אותו לאור.


לכן,

הלויתן הוא בעצם כלי חשוב מאוד,

לגילוי האמת.


מי יהיו אותם צדיקים נבחרים,

שיזכו לשבת בסוכת אורו של לויתן?


ואולי יש כאלו שכבר זוכים לכך היום?


כששואל רבי ברוקא את אליהו הנביא,

(תענית , כב , ע"א)

האם יש פה בשוק מישהו שהוא בן העולם הבא,

עונה לו אליהו הנביא - לא, אין פה.


בכל השוק הגדול,

שוק של יהודים,

אין אפילו אחד שהוא בן העולם הבא.


מפה לשם, ראו איזה אדם לבוש כגוי,

והולך בלי ציצית.


אמר לו אליהו - זה בן העולם הבא.


הסתבר שאותו יהודי הוא סוהר,

שאוסר נשים לחוד וגברים לחוד,

ומפריד ביניהם כדי שלא יבואו לידי איסור.


בנוסף הוא מציל את בנות ישראל מידי הגוים,

וכששומע מהשלטון שנגזרה גזירה על היהודים,

מיד רץ להזהיר את החכמים כדי שיתפללו.


מה כל כך מייחד את היהודי הזה,

שאליהו הנביא מעיד עליו שהוא בן העולם הבא?


הרי אין בו סממני יהדות,

הוא חי בין גויים,

ומתעסק כל היום עם פושעים.


האדם הזה מוסר נפש עבור עם ישראל.

הוא ויתר על עצמו לגמרי.


הוא עושה רק את מה שחשוב לבורא,

גם אם אין לו שום הנאה מזה.


לא גשמית ולא רוחנית.


האדם הזה הוא בן העולם הבא-

כאן בעולם הזה.


הוא הוריד את העולם הבא לפה,

כי הוא דבוק בבורא.


הוא ביטל לגמרי את הישות שלו.

בדיוק מה שנדרש מאיתנו לעשות בחג הסוכות.


בן העולם הבא - הוא אדם שאיכפת לו מהבורא.


הוא לא עושה שום פעולה למען עצמו.


עובד רק את הבורא.


לא כל אחד יכול לעמוד באורח חיים,

כמו זה שבחר לעצמו הסוהר.


הגמרא ממשיכה ומספרת,

שהגיעו עוד שני אנשים לשוק.


אמר אליהו הנביא לרבי ברוקא-

גם אלו בני העולם הבא.


מה הם עושים?


הם בדחנים.


משמחים אנשים עצובים.


בנוסף, רואים שניים שרבים - עושים שלום ביניהם.


למה?


מה איכפת להם אם אנשים עצובים,

או אנשים רבים ביניהם?


איכפת להם כי זה חשוב לבורא.


הם יודעים שתכלית הבריאה היא-

שבני אדם יהיו שמחים,

וזה רצון הבורא.


לכן ברא לנו עולם כל כך יפה וצבעוני.


זה חשוב כל כך לבורא?


אז זה חשוב גם להם,

והם מוסרים על זה נפש.


יותר קל לשמח אנשים,

מאשר לשמור עליהם כל היום בבית הסוהר,

וכנראה בגלל זה,

יש שני אנשים שמשמחים ולא רק אחד,

כדי לרמוז לנו על הריבוי.


זה הסוד של חג הסוכות.


לבטל את היש של העולם הזה,

ולעשות זאת רק בשמחה.


כך או כך,

המכנה המשותף לכל האנשים האלו,

שהם נכנסו עוד בחיי חיותם,

לסוכתו של הבורא יתברך.


והוא - מגן ומסוכך עליהם.


אנחנו בחבלי משיח (אותיות שמח),

כדאי מאוד להיכנס לסוכתו של הבורא.


רק הסוכה הזו תציל אותנו ממה שעומד להתרחש.


"כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה

יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי"

(תהלים כז , ה)