הר הבית בליבנו

כל הסבל שעם ישראל עובר עכשיו,

כל הסבל שהעולם כולו עובר עכשיו,

כל התוכניות, האג'נדות, ההונאות הגדולות,

כולן מכוונות למטרת העל שלהם-

הם רוצים לכבוש את הר הבית.

עוד לא הפנמנו את זה לגמרי.

נעצרנו בדילול האוכלוסייה.

מתמקדים בעיקר בחיסונים.

זה בסדר-

צריך שנישמר לנפשותינו,

ולנפשות יקירינו,

אבל זה לא מספיק כדי להילחם בהם,

כי אנחנו נשארים במגננה,

ולא עוברים להתקפה.

בשביל לנצח במערכה,

חשוב להבין את היעד של האויב-

לאן הוא חותר להגיע.

הם בדרך להר הבית-

מבחינתם זה השפיץ של הפירמידה.

הם רוצים לשלוט בו טוטאלית,

ולקיים שם רח"ל את העבודה הזרה והמתועבת שלהם.

באופן פרדוכסלי,

כשרואים את זה ככה,

מבינים שהמלחמה היא הרבה יותר קלה ממה שחשבנו.

איך זה יכול להיות?

כי הר הבית באמת נמצא בידינו-

זו לא קלישאה ממלחמת ששת הימים.

הר הבית שייך לנו - עם ישראל,

ואף אחד לא יכול לקחת אותו מאיתנו.

לא משנה מה הם יעשו,

הם לעולם לא יצליחו.

הקב"ה הפקיד אותו בינתיים בידי שומרים חיצוניים,

אבל הוא שומר אותו רק בשבילנו.

האיסור ליהודים להתפלל על הר הבית,

זה משהו חיצוני וזמני שנועד לשמור עלינו.

בואו נתחיל להסתכל על הדברים במבט מעל הטבע.

נתרומם למקומות הנכונים לנו,

ואז באמת נוכל להרים את התדר.

כשאברהם אבינו הולך עם יצחק, ישמעאל ואליעזר,

לארץ המוריה,

לבצע את ציווי העקדה,

הוא לא מקבל מהקב"ה נקודת ציון מדויקת,

איפה נמצא הר המוריה.

ביום השלישי הוא רואה אותו מרחוק.

את מה הוא רואה?

את הר הבית.

ואיך הוא מזהה אותו?

הוא רואה ענן קשור בהר.

הוא שואל את יצחק,

ומתשובתו מבין שגם הוא רואה אותו הדבר.

ישמעאל ואליעזר לא מצליחים לראות,

את מה שאברהם ויצחק רואים.

אברהם אומר להם:

שבו לכם פה עם החמור,

ואנחנו נלך ונשוב.

מה הכוונה - שבו לכם פה עם החמור?

אתם נמצאים בחומריות שלכם,

בעולם החומר,

לכן אתם לא מסוגלים לראות,

את מה שיצחק ואני רואים.

אתם מבינים?

זה בדיוק מה שקורה לנו.

אנחנו לא רואים את הר הבית באמת.

אנחנו רואים רק את כיפת הסלע,

ואת הוואקף,

ואת המשטרה שמונעת מהיהודים לעלות לשם.

כי אנחנו עמוק בתוך החומר,

לא מצליחים להתרומם ממנו.

מי שהצטווה לבנות משכן/מקדש,

להשראת השכינה הקדושה,

זה רק אנחנו - עם ישראל לדורותיו.

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ

אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן

וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו

וְכֵן תַּעֲשׂוּ"

(שמות כה , ח-ט)

"וְכֵן תַּעֲשׂוּ" - לדורות.

(רש"י מביא את דברי התלמוד)

ומה הדבר החשוב ביותר,

בכל מלאכת בניית המשכן?

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

"לא אמר ושכנתי בתוכו אלא בתוכם,

להורות שאין השכינה שורה במקדש מחמת המקדש,

כי אם מחמת ישראל כי היכל ה' המה"

(צידה לדרך)

קראתם את מה שכתוב?

השכינה שורה במקדש,

רק בזכות עם ישראל,

כי עם ישראל הוא היכל השם.

ולמה עם ישראל הוא היכל השם?

כי השכינה שורה בליבו של כל יהודי אמיתי.

עכשיו אנחנו מבינים איזה כוח יש לנו.

אנחנו מחוברים ישירות לבורא עולם,

בלי מתווכים באמצע.

בית המקדש השלישי שלנו נמצא כבר בירושלים.

אנחנו לא רואים אותו - כי עוד לא התחברנו.

זאת עבודה שכל יהודי יכול לעשות אותה-

התורה מדריכה אותנו במדויק מה צריך לעשות.

ואז נוכל לראות גם אנחנו,

את מה שראו אבותינו.

וזהו.

כהרף עין, הכל יהיה מאחורינו.

"וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע

וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"

(תהלים לז , י)

ותתקיים בנו ההבטחה שנתן הקב"ה לשלמה המלך,

לאחר שסיים לבנות את בית המקדש:

"הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה

אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה

וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֺתַי לָלֶכֶת בָּהֶם

וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ

וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל"

(מלכים א , ו , יב-יג)