כלכלה מעגלית

בס"ד

הם רוצים להעביר את העולם לשיטת הכלכלה המעגלית.

בהגדרה הרשמית שלהם -

מדובר בניצול מירבי של חומרי גלם ואנרגיה,

על מנת למנוע בזבוז.

לשיטתם - אחת הדרכים המרכזיות ליישום,

היא צריכה שיתופית.

מסתמן שאת הפיילוט הראשון,

הם מפעילים בסרי לנקה,

לאחר שמוטטו אותה לגמרי.

במשך כמה עשורים,

הם הטמיעו ועודדו את העולם המערבי,

לתרבות צריכה בזבזנית,

של מוצרים זולים,

בשיטת "קח, השתמש וזרוק",

מה שהם מכנים היום - הכלכלה הלינארית.

פעם (מי זוכר בכלל) היו קונים מוצר חשמלי לעשרות שנים,

ממחזרים שימוש בבקבוקי זכוכית,

מבשלים ואוכלים רק בכלים שאינם חד פעמיים,

וגם מתחתנים פעם אחת בחיים.

כן - יחד עם ההטמעה הקלוקלת של תרבות הצריכה,

הם גם פוררו לגמרי את ערכי המשפחה.

השתמש וזרוק.

כל דבר בחיים הוא חד פעמי.

כל דבר בחיים הוא בר החלפה.

לאחר שהצליחו במזימתם,

והכל הפך להיות פלסטיק מזויף אחד גדול-

הם החליטו להביא את ה"מזור" לעולם.

השיטה הידועה זה מכבר-

מייצרים בעיה ואז כופים את הפתרון.

כלכלה מעגלית.

ובמילים אחרות -

כפיית אורח חיים סגפני ומצומצם.

לאחר שהשתכנעתם,

שמשאבי כדור הארץ עומדים להסתיים,

ושאנחנו לפני אסון אקולוגי ומשבר אקלים קשה,

אתם תצייתו לסגנון החיים החדש שנכתיב לכם.

אין לכם ברירה.

אתם תהיו עבדים שלנו ושל השיטה.

תמחזרו את עצמכם לדעת,

תוותרו על כל הרכוש שיש לכם,

ותשתתפו עם אחרים במה שלא שייך לכם.

לכן אנחנו מרגילים אתכם כבר במשך שנים,

ומכניסים לכם טוב לתודעה,

את מודל הצריכה השיתופית.

אתם רגילים כבר לקנות ולמכור ב-אִיבֵּיי וב-יד 2,

מוותרים על הדירות שלכם ל- אֵיְירְבִּינְבִּי למשך שבועיים,

והכל נראה בעיניכם כחדשנות,

שמטרתה היחידה היא טובת הצרכן.

נראה שאנחנו עומדים לפני מבוי סתום.

זה כבר קורה מול עינינו.

את כל מה שחשבנו שיש לנו,

הם רוצים לגזול מאיתנו.

מה הקב"ה אומר לנו פה?

אפשר להתבונן בזה.

קראנו בפרשות על קנאת השם של פנחס.

"בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם"

(במדבר כה , יא)

בתוכם - מבאר הרבי מליובאוויטש,

שפנחס נקט פעולה גשמית,

בתוך בני ישראל.

פנחס סיכן את חייו.

הוא ידע שיכולים להרוג אותו שם בקלות-

אבל הוא לא מהסס.

מתכנן במדויק את פעולתו, ומבצע.

מוסר נפשו רק למען קידוש השם,

ואהבת ישראל.

אין בו שום נגיעה אישית-

והתורה מעידה על זה.

האם קנאת השם יכולה לבוא לידי ביטוי,

רק בפעולות נועזות והרואיות?

אנחנו מסתכלים על המצב הכלכלי בעולם,

ומפחדים על הרכוש שלנו.

חוששים בעיקר שייקחו לנו את הבית.

אבל מי מאיתנו חושב ומרחם על הקב"ה-

שאין לו בית?

מי מאיתנו,

כאשר רכש את ביתו,

חשב על הקב"ה,

וקיים את מצוות "שיור אמה על אמה"?

אנחנו אפילו לא יודעים מה זה בכלל.

וגם מי שיודע,

קשה לו מאוד לקיים את המצווה הזו,

כי היא דורשת מסירות נפש והקרבה.

הקרמיקות, המרצפות והברזים,

חשובים לנו יותר מהזיכרון של החורבן.

אנחנו לא במדרגות של פנחס,

ולא של אליהו הנביא.

אנחנו אנשים פשוטים,

עם אמונה פשוטה בלב.

העניין הוא,

שאנחנו מאפשרים להבלי העולם הזה,

לשים חוצץ בינינו לבין הבורא.

ואת זה הוא כנראה מבקש להזכיר ולעורר בנו.

שום דבר גשמי בעולם הזה הוא לא שלנו.

הכל רק מאיתו יתברך.

ברצותו יתן - וברצותו ייקח.

ומה הוא מבקש בסך הכל?

תשמרו על הבית שלכם.

תקיימו מצוות הכנסת אורחים,

בבית שנתתי לכם לגור בו.

תטרחו עבורם.

תקבלו אותם בשמחה ובסבר פנים יפות,

תנו להם הרגשה טובה שהם בבית,

בדיוק כמו שאני נותן לכם.

תשמרו על שלום הבית ביניכם,

כי זה מקום משכנה של השכינה-

אין לה כרגע בית אחר.

תכניסו את השבת לבית שלכם-

תזכרו כמה שהיא יקרה לי.

תקבלו אותה באהבה ובשמחה.

תסדרו ותנקו את הבית לכבודה.

תמלאו את הבית בניחוחות של מטעמים עבורה.

תערכו את השולחן בנחת כבר בשעות המוקדמות,

ותדליקו לכבודה את אור הנרות-

עוד בטרם הגיע הזמן, לפחות בכמה דקות.

תקיימו את המצוות שביקשתי ברצון ומעומק ליבכם.

לא בגלל שאני כופה אותן עליכם,

אלא רק בגלל שהקשר והחיבור בינינו,

חשוב מאוד לכם.

תשמרו על הבית שלכם.

לא רק הגשמי-

אלא הבית שבליבכם.

בתוך כל אחד ואחת מכם.

תחזקו את הבית הרוחני שלכם-

וממילא הבית הגשמי,

יישאר שמור רק עבורכם.

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

(שמות כה , ח)